View סיפור חיי סבא ויליה לוברסקי in a larger map

אודות סבא ויליה לוברסקי

לוברסקי ויליה –
07.04.1932

מקום לידה : פסתוב אוקראינה רחוב אוספנקו 4

סבא נולד בשנת 1932 לשני הוריו אברהם וברכה לוברסקי.

הם התגוררו בבית פרטי ארבעה חדרים עם שירותים בחצר ומרתף גדול.

אביו ואמו סיימו את בית הספר היהודי המפלגתי בקייב ועבדו בעבודה מפלגתית בפסתוב.

אחיו של סבא, יפים נולד ב-24.10.1938.
בשנת 1940 עלה סבא לכיתה א' , הוא היה אז בן 8-זה היה הגיל בו התחילו ללמוד בבית ספר. עד שהתחילה המלחמה סבא סיים את כיתה א'.

ב-22.06.1941 התחילה המלחמה בה גרמניה התחילה להילחם עם ברית המועצות.

ב3 ביולי באותה שנה אביו גויס לחזית וסבא עם אמו ואחיו ברחו מהנאצים בהתחלה למזרח אוקראינה ואחר כך כאשר הנאצים כבשו את קייב ברחו לאוזבקיסטאן. בדרך הפגיזו אותם מספר פעמים מטוסים גרמניים וסבא ראה הרוגים ופצועים רבים.

הם עברו ממקום למקום ברכבות . בתחנה "אורלסק" אמם הלכה להביא מים חמים ופיספסה את הרכבת וסבא ואחיו נשארו לבד.שלחו אותם לאחר ההגעה לאוזבקיסטאן לעיר קווה לבית ילדים לפליטים מאוקראינה.

לאחר חודש מצאה אותם אמם, נסעה לקחת אותם מבית הילדים אך הציעו לה עבודה כמורה להיסטוריה בבית הילדים, נתנו לה חדר קטן בשביל שתי משפחות ושם הם גרו עד לסיום המלחמה.

בשנת 1942 נפצע אביו של סבא בזמן שנלחם והוא שכב בבית החולים בעיר פוגצ'ובה באזור סרטוב ברוסיה וסבא ומשפחתו חזרו לבקר אותו בזמן ששכב שם. לאחר שהוא הבריא אביו נשלח שוב לחזית וסבא , אימו ואחיו חזרו לקווה לבית הילדים.

אביו נהרג בחזית ב-11 בפברואר שנת 1943.רוב המשפחה של סבי משני הצדדים שלא הצליחו לברוח מאוקראינה , נהרגו במחנות ההשמדה.

בשנת 1945 חזרו סבא עם אמו ואחיו לעיר פסתוב לביתם הקודם ושם הם חזרו לבית הספר וסבא סיים שם שבע שנות לימוד.

לאחר מכן סבא התקבל לבית הספר הצבאי לנערים בקייב שלמדו בכיתות ח'-י'א לאחר כיתה ט' הראייה של סבא התדרדרה בגלל בית הספר וסבא סיים את חטיבת הביניים בפסתוב בבית הספר הרגיל.

בשנת 1951 סבא התקבל לאוניברסיטה להנדסת מזון ושם למד בין השנים 1951-1956 וסבא קיבל תואר שני כמהנדס להנדסת מזון.

לאחר סיום האוניברסיטה שלחו את סבא לעבוד בצ'רנוביץ במפעל לייצור כוהל ומוצריו. סבא עבד שם בהתחלה כמהנדס משנה ולאחר מכן כטכנולוג ראשי ולאחר מכן המהנדס הראשי.

במפעל עבדה ככימאית משנה נערה בשם גליה , הם התאהבו והם התחתנו בשנת 1959.

בשנת 1960 נולדה אימי ארינה שהיא נקראה כך לזכר אבא של סבא אברהם.סבא ,סבתא ואמא התגוררו בבית השייך למפעל בו סבא וסבתא עבדו בפרברי צ'רנוביץ.

בשנת 1967 סבא מונה כטכנולוג הראשי של חברה שאליה הגיעו כל מוצרי האלכוהול של מחוז צ'רנוביץ וסבא ומשפחתו קיבלו דירה בעיר צ'רנוביץ ושם הם גרו עד העלייה לישראל בשנת 1990.

אמא סיימה בצ'רנוביץ 10 שנות לימוד במדליית זהב והתקבלה ללמוד באוניברסיטה מאוד ידועה בברית המועצות-אוניבסיטת טרטו בטאלין אסטוניה. באוניברסיטה אמא הכירה את אבי בוריס והם התחתנו בראשון בנובמבר 1980.

בשנת 1981 נולד אחי הבכור סער שאז נקרא אלכסנדר ובשנת 1983 נולד אחי הצעיר לאון , אבא ואמא והוריו של אבא התגוררו בטאלין ואילו סבא וסבתא גרו בצ'רנוביץ.

בשנת 1990 החליטו אבא ואמא לעלות לישראל, סבא וסבתא העדיפו להישאר בצ'רנוביץ מפני שסבי היה קומוניסט שאהב מאוד את אוקראינה אך בסופו של דבר בשנת 1991 החליטו גם סבא וסבתא לעלות לישראל בשביל להיות קרובים לילדים.

באותם שנים אנשים שרצו לעלות מברית המועצות לישראל נחשבו כבוגדים של מולדתם אבל בכל זאת נפרדו מסבא וסבתא רבים מחבריהם ועובדי המפעל.

סבא וסבתא עברו לגור בכפר סבא , איפה שגרו אמא, אבא והילדים והם הלכו ללמוד באולפן אליו סבתא הולכת עד היום.

סבא לאחר סיום האולפן , עם העברית החלשה התחיל לחפש עבודה לפי מקצועו אך לא מצא מפני שבישראל לא היה ואילו מפעל אחד ליצור כוהל וסבא כבר היה בן 60.

ב1 באוגוסט עברו סבא וסבתא לצור יגאל , ששם גרו אמא ואבא מפני שחיכו להולדתי והיה צריך לעזור לטפל בי . ב19 באוגוסט אני נולדתי.

בשנת 2006 חזרו סבא וסבתא לכפר סבא ושם הם מתגוררים כיום.

צ'רנוביץ הישנה